האמיצים הכי מפחדים!

כולם מפחדים!

אפילו הגיבורים הגדולים בעולם מפחדים!
וכשהפחד הוא ממש גדול, זה אומר שאתה הולך לעשות משהו ממש ממש אמיץ!
אמרתי לבני בן ה-9 כשהחלו האזעקות במלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023.
השאלה היא, רק אם ניתן לַפַּחַד, לשלוט עלינו או שאנחנו נשלוט עליו.
בחיים, לא חייבים להימצא במצבי קיצון כמו מצב מלחמה או הישרדות בשביל שיתעורר הפחד או בשביל לגלות אומץ.
יש לנו מלא מצבים בחיים שאנחנו לא עושים את מה שאנחנו חולמים לעשות בגלל קולות הפחד-
אותם קולות של החלק הקטן במוח שפשוט נוח לו במצב שאנחנו נמצאים בו ולא מעוניין בשינויים ובטלטלות.
אותו מקום שנותן לנו את כל התירוצים למה אנחנו לא צריכים לזוז מאזור הנוחות.
הקול הזה דואג להזכיר לנו למה אנחנו לא זקוקים לשינוי עכשיו בחיים- כל הקולות הללו עם מעוררי הפחדה.

אנו זקוקים לטיפת אומץ כדי להצליח להקשיב לקול השני שלנו-
אותו קול שיודע שאנחנו מסוגלים לעשות את השינוי, לזוז מאזור הנוחות, להתקדם, להתפתח, ללמוד, לעשות, להיות בנועה לעבר המטרות ולעבר האדם שאנו רוצים להיות!
נדרשת טיפת אומץ רק בשביל להצליח להקשיב לו!
אבל נדרש הרבה אומץ בשביל לעשות צעד דרסטי וללכת בעיניים עצומות אחר הקול שמפתח אותנו-
נדרש אומץ רב כדי לנקוט בפעולות שעשויות לשנות את החיים שלנו ולקחת סיכון, שמא זה לא יהיה בדיוק כמו שאנחנו רוצים.
פה הפחדים שמתעוררים הם עצומים הרבה יותר. פחדים שמאד דומים לפחדים הקיומים שלנו!

כעובדת בנק, בבנק גדול בארץ, בשנה ה- 14 שלי בעבודה לאחר השקעה, רצון להתקדם ולהתפתח בארגון התעוררו בי רגשות שלא תואמים את ההתנהלות בארגון- השקעתי והרגשתי שזה אף פעם לא באמת מספק אותי- לא מעריכים אותי כפי שציפתי, הרגשתי שהצורך הזה שתמיד אני צריכה בסוף שנה שיסתכלו על כל מה שעשיתי וזה לא מספק אותם ובגלל זה המשכורת שלי לא עולה כפי שרציתי והבונוס שמגיע לי לא תואם את מה שהרגשתי.

התהפוכות נפש הללו גרמו לי להבין- שדי!!!! אף אחד בעולם לא יכול להגיד לי אם אני טובה או לא טובה. הבנתי שכל התרבות הארגונית הזו, לא תואמת את הערכים שלי- רק בגלל שאני לא מצליחה להתיישר איתם אז אני חווה רגשות אשם, כעס, בטחון עצמי שלי ירד, כבר לא הייתי בטוחה במה אני טובה- תמיד התחושה היא שמשהו לא טוב בי.

אז החלטתי לחקור ולחפור את הנושא- ופתאום נזכרתי בכל החוזקות שלי-
אני שאפתנית, חרוצה, יצירתית ויזמית וכל זה לא תואם את הארגון וזה לא אומר שאני לא טובה.
זה אומר שאני לא מתאימה לפה יותר! רציתי לקום ולשחרר את כל זה ולהתחיל משהו חדש.
היה ברור לי שאני לא מחר בבוקר יכולה לעזוב הכל, אבל היה ברור לי מה המטרה שלי ומה אני רוצה!

אז תוך כדי העבודה בבנק, התחלתי ללמוד, להתפתח, חיזקתי את האמונות שלי בעצמי, חיזקתי את החוזקות שלי, את המיומונות שלי, פתחתי עסק במקביל- עבדתי בבוקר, למדתי בערב, עבדתי בעסק שלי אחר הצהריים במלוא המרץ, לא נחתי לרגע! אני גם אמא נוכחת ודומיננטית לשלושת הילדים שלי!
כך התחלתי להיזכר בכל המקומות שאני כן טובה בהם, אני מקבלת פידבקים טבעיים מהסביבה על העשייה שלי וזה מדרבן אותי לעשות עוד- וזה מחזק לי את ההבנה שמה שאני עושה זה טוב!
טוב לי!
ואני רוצה מזה עוד!

ברקע התחילו הפחדים להתעורר וקולות כמו- "יש לך משפחה!", "איך תעזבי משכורת בטוחה?!", "איך תעזבי את כל התנאים שנותנים לך?!", "בעלך גם עצמאי – איך תסתדרו?!"
המשפחה, חברים, חברים לעבודה דאגו לעורר את הקולות האללו כל הזמן- "את בטוחה שאת עושה את הצעד הנכון?" "יש מלא מטפלים, למה שדווקא את תצליחי", "מאד קשה להקים עסק היום", "יש לך כבר לקוחות, שאת עוזבת ?"…
הקולות האלו חודרים ומעוררים שוב את הפחדים!
ומה לעשות? להקשיב לקולות הללו ולוותר על החלום שלי? להרגיש החמצה כל החיים ?
או ללכת בגדול, להמשיך ללמוד ולהתפתח, להיות בתודעת שפע ושמחה ולהאמין שיהיה טוב כי אני עושה ופועלת?!

עם הזמן הקולות האלו היו יותר ויותר חלשים וזאת בעזרת התמדה בפעולות, יצירת קשרים חזקים עם אנשים מוצלחים, לקיחת חלק בסביבה של עשייה והתקדמות, כך הרגשתי בטוחה בעצמי.

אבל בכל זאת לא קיבלתי החלטה לעזוב, התמהמתי עם ההחלטה ומשכתי עוד ועוד….
עד שהיקום דאג לי לקבלת החלטה חורצת- ביום בהיר התקבלה החלטה בבנק שאין לי יותר אישור להפעיל את העסק שלי בשעות אחר הצהריים.
יצאה הנחיה מהמנכ"ל שלאף עובד בבנק לא יהיה עסק – דבר שהיה נהוג שנים לפני.
ראיתי את זה כאות, כנקודת אור, כהזדמנות מדהימה של היקום לאותת לי-
"גברת, הגיע הזמן שלך לקבל החלטה!"

ללכת עם הפחדים או עם האומץ?

לא אשקר- התלבטתי על זה מעל לחודשיים וניסיתי למשוך את הזמן, אבל הזמן היה רק בשביל דבר אחד- לעשות עבודה על עצמי.
עשיתי עבודה פנימית חזקה של תחזוק האמונה הפנימית, בניית חוסן מול הדעות והאמירות של הסביבה שלי שבסך הכל מאד דואגים לי וחושבים שהם אומרים לי את הדבר הנכון.

אבל אני חייבת להיות מעל זה! אני צריכה להיות חזקה בהרגשה שלי ובאמונה שלי, כך שכל קול שיעלה לא יעורר את הפחדים שלי, כי הם קיימים תמיד ואני פשוט בוחרת לשלוט עליהם ולא שהם ישלטו בי!
אז…
30.5.2024 התאריך בו אני סוגרת פרק מדהים בחיים שלי- חלק חשוב שאני מוקירה ומודה עליו-
על האנשים והחברים שהיו לי למשפחה, האתגרים, ההתנסויות, החוויות, הקורסים וההזדמנויות הרבות שהיו לי! התחלתי את המסע שלי בבנק בגיל 23, רווקה, צעירה ולא מנוסה ואני מסיימת אותו בגיל 40 נשואה עם שלושה ילדים, בוגרת, חכמה יותר, מנוסה יותר ושלמה הרבה יותר!
בדיוק כמו שחלמתי והצבתי לעצמי אי שם בראשית שנות ה- 30 שלי.

אני מרגישה שאני עושה את הדבר הנכון! ובלב שלם לחלוטין! הפחדים, הם תמיד קיימים אבל גם האומץ תמיד קיים- השאלה לאיזה קול אנחנו נותנים לשלוט לנו על החיים?!

אז מה היום אתם רוצים לעשות וכל כך מפחדים שאפילו לא מצליחים להגיד את זה לעצמכם?