בחיים כמו בחיים, גם בתהליך התפתחות אישית ושינוי בחיים, יש רגעים מאתגרים וקשים שנצטרך להתמודד עם עצמנו כל פעם מחדש.
זה שאנחנו בהתפתחות אישית לא אומר שהפסקנו להיפגע, לכעוס, להיעלב, לרתוח מעצבים…
אנחנו לא מושלמים! (כי אין דבר כזה מושלם!)
רק שהכלים שרכשנו בתהליך ההתפתחות יסייעו לנו להבין מהר מאד איפה זה פוגש אותנו,
עם איזה חלק צריך לעבוד ואיפה פשוט לקבל את עצמנו עם הכאב, הקושי והאתגר.
אנו לא שואפים להיות מושלמים נטולי טעויות.
אנחנו שואפים למלא את עצמנו בטוב, לקבל גם את החלק הקשה ולהיות שלמים עם מי שאנחנו.
אם היה לי יום לחוץ בעבודה, הגעתי הביתה לבלאגן אטומי- ערימת כלים בכיור,
גרביים זרוקות בחצי בית ונעליים בחצי השני, שאריות אוכל על השולחן אוכל,
זה הרגע שאני אקח נשימה עמוקה, עשיתי עבודה עם החלק הזה-
אנסה להכיל את מה שקורה ואומרת לי בראש- הם היו לבד כל היום, התנהגו בעצמאות, הסתדרו לבד, טוב תכף נטפל בהכל..
ואז מתפתח ריב בין שני ילדיי- צרחות וקריאות אמא ואמא ללא הרף… זו נקודה שאני מתחילה להרגיש במוח וברגש שלי מעמסה רבה.
ואז הבת שלי מתקשרת שאאסוף אותה מהחוג כי החברה הבריזה לה והיא בוכה וקשה לה…
וברקע הבנים ממשיכים לריב ועכשיו גם כדור מכדרר לו בבית ובום,
עלה לי- התפרצתי עליהם
קורה!
אני בן אדם.
יש לי קיבולת ואני לא מסוגלת להתמודד עם הכל בבת אחת.
איזה יום עבר עלי- זה קצת יותר מדי… דודו טסה 🙂
טוב, מה שקרה קרה… החלק החשוב הוא מה שיהיה עכשיו….
אחרי התפרצות /כעס/ בכי או כל רגש שהוצף לאסוף את עצמנו.
נשאל- מה הביא אותי לנקודת הרתיחה? למה הכפתור שלי נלחץ? מה יושב לי שם?
מה אני צריכה לעשות כדי להתגבר על ההרגל שהתפרץ ממני? הם יכולתי להגיד את מה שאמרתי בצורה אחרת? מה יכולות הבחירה שלי להתמודדות במצב כזה חוץ מהתפרצות וכעס על ילדיי?
בזכות השאלות הללו נוצרת תנועה לעבר התת מודע ומיד עולות תשובות שמאפשרות לנו לנתח את הסיטואציה עם מוטיבציה חיובית,
להשתחרר מהרגש שעלה ומאפשר לנו לקבל את עצמנו ולסלוח שעשינו את כל מה שיש ברשותנו.
ללא אשמה! ללא נקיפות מצפון!
רק הכלה והתקדמות קדימה…
אחת הנחות היסוד ב NLP היא- אנשים תמיד עושים את הבחירה הטובה ביותר עבור עצמם באותו רגע נתון.
כלומר, באותו רגע נתון פעלתי לפי הבחירה ששירתה אותי בשביל להוריד את העומס שנוצר לי על הנפש.
בעזרת מודעות ועבודה אני יכולה לחזק את עצמי במקום הזה. כעס עצמי, רחמים עצמיים, התכנסות לא יקדמו אותי לשום מקום.
כשאמצא בסיטואציה כזו שוב אני אהיה מחוזקת ובשליטה.
אגב, אף אחד לא מבטיח שיותר לא אחזור על זה, אבל בעזרת עבודה,
התמדה ובחירה בשינוי היכולת שלי להתמודד עם סיטואציות כאלו, תביא להצלחה- ללא רגשות אשמה או נקיפות מצפון.
עם הזמן, כמו שמלטשים יהלום אהיה יותר ויותר מיומנת לשלוט על הכעסים שלי בשעת עומס ולחץ וזה נכון לגבי כל הרגל שיש לנו בחיים-
צריך התמדה, ליטוש, התנסות ובחירה כל פעם מחדש בעצמנו!
מה דעתך?
מוכנה לנסות?
שנפסיק עם המצפון והאשמה ונתחיל עם האחריות והשליטה?
כי אנחנו לא מושלמים וגם לא רוצים להיות!
אנחנו שואפים להיות שלמים עם עצמנו! ולעשות עבודה עם החלקים בתוכנו!